מפרץ חיפה עומד בפני שינוי היסטורי. במקום ארובות עשן ומפעלים פטרוכימיים, מתכננים שם עיר חדשה עם עשרות אלפי דירות, פארקים ירוקים ואזורי תעסוקה מתקדמים. התוכנית האסטרטגית לפיתוח המפרץ מציגה חזון שאפתני – אבל האם הוא בר מימוש?
תמ"א 75 – התוכנית שתשנה את פני המפרץ
תוכנית המתאר הארצית לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה אושרה על ידי הממשלה, ומציעה שינוי דרמטי באזור. במקום התעשייה הכבדה שפעלה שם עשרות שנים, יקום אזור עירוני חדש שיכלול בין 70,000 ל-130,000 יחידות דיור, כ-2,500 חדרי מלון ומיליוני מטרים רבועים לשטחי תעסוקה ומסחר.
התוכנית כוללת גם שדרוג משמעותי בתשתיות התחבורה. נסיעה ברכבת מתל אביב למפרץ חיפה תתקצר מ-80 דקות ל-41 דקות בלבד. בנוסף, מתוכננים חשמול והכפלת מסילות הרכבת באזור, הקמת בית חולים חדש בקריית אתא ופיתוח פארק מטרופוליני רחב היקף.
מה יקרה לחברת בזן?
השאלה המרכזית שמטרידה את מקבלי ההחלטות היא מה יהיה עתידה של חברת בזן. על פי ההחלטה הממשלתית, פעילות הזיקוק אמורה להיפסק עד סוף 2029. משרד האנרגיה בוחן מספר חלופות, כאשר האפשרות המובילה היא העברת פעילות בזן לאזור התעשייה מישור רותם בנגב – הרחק ממרכזי אוכלוסייה.
חלופה נוספת שנבחנת היא מעבר מוחלט למודל יבוא של תזקיקים מוכנים. במקום לזקק נפט גולמי בארץ, ישראל תייבא דלקים מוגמרים ותאחסן אותם במתקנים מבוזרים ברחבי הארץ. פתרון כזה ידרוש הקמת נמל יבוא ייעודי ותשתיות אחסון חדשות.
החזון הירוק – מה מציעים במקום התעשייה
בעולם ניכרת מגמה ברורה של הסבת אזורי תעשייה כבדה לאזורי מגורים ופנאי איכותיים. מפרץ חיפה יכול להפוך מ"החצר האחורית" של המטרופולין ללב האורבני שלו. התוכנית מציעה פיתוח תעשייה ירוקה בתחומי אנרגיה נקייה, שיקום נחלים וחופים, ויצירת מרחב מטרופוליני שימשוך עסקים וחברות הייטק לאזור.
מתחם הייטק חדש מתוכנן באזור נחל סעדיה, ושיתוף פעולה עם הטכניון יכול להפוך את האזור למרכז חדשנות בתחום האנרגיות הנקיות. השילוב של נגישות תחבורתית משופרת, קרבה לים ולפארקים ומחירי דיור אטרקטיביים יחסית למרכז הארץ, עשוי להפוך את מפרץ חיפה ליעד מבוקש למגורים ולתעסוקה.
האתגר הגדול הוא לוודא שסגירת בזן לא תישאר על הנייר בלבד, ושהתוכנית תתממש בלוחות הזמנים שנקבעו.